מִשִּׁפְחָה חֲרוּפָה למלכת הקרב - סיפורו של חיל התותחנים דרך נתיב חייו של תא"ל (מיל') אריה מזרחי.

"לקראת השעה שמונה בבוקר דיווחו כל כוחות חטיבה 7 על הפגזה סורית רצחנית. כולם ירדו לאחור. הטנקים הסוריים חצו את תעלת הנ"ט והתקדמו כמו פָלַנְקְס רומאי. לוז ההתקפה היה 'כוח אסד' – 100 טנקי T-62 חדישים בפיקודו של אחי הנשיא ריפעת אסד, ולצידם כ־70 טנקים של דיוויזיית החי"ר.

"זה היה רגע קריטי. טנקים מעטים שלנו היו בעמדותיהם, השמש היתה בעיניים, ארטילריה סורית — ׳הגיהנום של דנטה׳ בלשונו של יאנוש בן־גל — ירדה ללא הפוגה. יאנוש לא איבד את קור רוחו. 'אני רוצה ברד', הוא אמר לי בקשר מהנגמ"ש הסמוך, כשהוא מדגיש את המילים בתנועות ידיים.

"הכוח הארטילרי שעמד לרשותי באותו שלב מנה שבעה גדודים, עם 21 סוללות, וכולם ירו למטרות. ברד של פלדה ואש ירד על עמק הבכא".