דמות בדיונית שרוצה לנקום בסופר שהכניס אותה להיריון והדביק אותה באיידס, יוצר שנפטר מניתוח פשוט ומספר את סיפור חייו ואהבתו לרקדנית שרצתה להיות משוררת, פילוסוף יווני שמצייץ בטוויטר, כותב ישראלי מתוסכל בברלין שלאחר האפוקליפסה מגלה את גיבור ספרו הקודם יושב לידו בבר, סופר מזדקן ומוכר את נשמתו לשטן... דמויות אלו ועוד רבות אחרות ממלאות את דפי קובץ הסיפורים הראשון של המשורר מתי שמואלוף. כולן מכרסמות בשוליו של עולם הספרות, מידפקות על דלתו ומבקשות במפגיע להתקבל, להיאהב, להיראות, על אף ועל כל פגמיהן. אהבה‭ ‬ומוות, ‬זהות‭ ‬ואלימות, ‬גלות‭ ‬ושיבה‭ ‬מתערבלים‭ ‬ללא‭ ‬הרף‭ ‬בסיפורים‭ ‬אלו,‭ ‬המאוכלסים‭ ‬ביצורי‭ ‬בעתה, ‬בכפילים, ‬בתאומים,‭ ‬בחילופי‭ ‬זהויות‭ ‬ובמגדרים‭ ‬ומצבי‭ ‬תודעה‭ ‬משתנים. ‬בלשון‭ ‬היברידית,‭ ‬יצור‭ ‬כלאיים‭ ‬של‭ ‬פרוזה‭ ‬משולחת‭ ‬ושל‭ ‬פיוט‭ ‬מלוטש,‭ ‬שמואלוף‭ ‬כולא‭ ‬את‭ ‬נמעניו‭ ‬במבוך‭ ‬מראות‭ ‬תודעתי‭ ‬של‭ ‬גותיקה‭ ‬פוסט–מודרנית,‭ ‬ארס–פואטיקה‭ ‬מסויטת‭ ‬ורומנטיקה, שקשה‭ ‬להתנגד‭ ‬לו‭ ‬ולהישאר‭ ‬אדישים‭ ‬לקסמיו‭ ‬הפרועים‭.‬ מתי שמואלוף הוא משורר, עורך, וסופר, המתקיים על קו התפר יפו-ברלין-חיפה, שעליו נעים גם סיפורי קובץ זה. פירסום עד כה חמישה ספרי שירה: "מגמד הצלקות (2001), "שירה בין חזז לבין שמואלוף" (2006), "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים" (2010), "האסון מתחיל בארוחת העסקים" (2013) ו"פרידה בברלין" (2014). ספריו זכו בפרסים ובשבחי הביקורת.